מוצאי שבת זה הזמן האידיאלי מבחינתי לריצה.

מוצאי שבתות של הקיץ אחרי ארוחה – מנוחה – מנוחה – ארוחה.

מוציאים אותי החוצה בשנייה שיוצא הכוכב השלישי והשבת פורשת את כנפיה ועפה עדדד השבת הבאה.

אז יצאתי חמושה באוזניות לריצה, הקצב ברגליים התחיל סבבה, הדופק אט אט טיפס, הקצב התחיל לרדת והריצה שהייתה אמורה להסתיים ב-11 קילומטר צלעה בקושי 8.

בסוף הריצה הבנתי למה: הטמפרטורה בחוץ שהייתה 35°…

אז איך נערכים לריצה בתנאי מזג אוויר קיצוני?

נתחיל מבשורה משמחת: אפשר נכון ורצוי לרוץ בכל עונה בשנה. יחד עם זאת, חשוב להיערך היטב לריצה בתנאים של חום קיצוני.

חשוב להבין כי ריצה בחום מעלה במהירות את הדופק, נפח הדם בכל פעימה עולה, כתוצאה מכך מהירות הריצה וקצב התנועה יורדים.

לא כדאי להתחרות בקיץ, וגם אם כן, זכרו כי לחום יש השפעה ניכרת על איכות הריצה ולכן גם על התוצאות. כשזוכרים את זה ומקשיבים ב א מ ת לגוף אפשר להימנע מסכנות רבות שעלולות להתרחש כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת.

אז מה עושים?

1. בוחרים לרוץ בשעות שבהן הלחות והטמפרטורות יחסית נמוכות, כשהשמש לא בוערת ברום השמים – בשעות הבוקר המאוד מוקדמות או בשעות הערב והלילה.

2. חשוב ללבוש בגדים קלילים, בהירים ונוחים. ריצה עם ביגוד עבה/לא מנדף/כהה מקשה על הריצה ומונע התנדפות טובה של הזיעה. כדאי למרוח קרם הגנה.

3. מים. מים. מים. חשוב לשתות תמיד. בתנאי חום, כשמאבדים נוזלים רבים חשוב לשתות יותר. בממוצע ליטר מים לכל שעת ריצה.

4. כשרצים מעל שעה יש להחזיר לגוף גם מלחים שמתנדפים עם הזיעה, ניתן לשתות משקה איזוטוני שמורכב ממיץ ענבים, מים וכפית מלח.

5. להקשיב לגוף! לא קלישאה. באמת להקשיב ללב שלכן, הוא המדד היותר מדויק להבין מה המצב והאם זה הזמן להאט או אולי אפילו לוותר על הריצה.

מאחלת לכן ריצות טובות, בריאות, שמחות והכי חשוב מלאות וממלאות באנרגיות חיוביות.